״מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּיב גָּלוּת״ כו׳.  מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דְּאָמַר קְרָא ״הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים״ – הוּא, וְלֹא זוֹמְמִין. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: קַל וָחוֹמֶר, וּמַה הוּא שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה – בְּמֵזִיד אֵינוֹ גּוֹלֶה, הֵן שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה – בְּמֵזִיד אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִגְלוּ?! וְהִיא נוֹתֶנֶת (וַהֲלֹא דִּין הוּא): הוּא שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה – בְּמֵזִיד לָא לִיגְלֵי, כִּי הֵיכִי דְּלָא תֶּיהֱוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה, הֵן שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה – בְּמֵזִיד נַמִי לִיגְלוּ, כִּי הֵיכִי דְּלֶיהֱוֵי לְהוּ כַּפָּרָה! אֶלָּא מְיחַוַּורְתָּא כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ.  {דף ב/ב}